YHOBBIES

הגלוסקמא של Ζαχαρίας (= זכריה). הגלוסקמא מעוטרת ב-2 עמודים הרודיאנים גבוהים בעלי חוליות, במוטיב הרוזטה (6 עלים), בסמל “כנף השכינה”, בתרשים סכמטי של בניין הפתוח לרווחה מכל כיווניו, בגביע (Goblet/Grail) ובעיטור 2 ירחים. המאה הראשונה לספירה. התקופה הרומית.

Site item id

18018

Collection name
Oded Golan Collection
Item period
Early Roman

הגלוסקמא  של Ζαχαρίας (= זכריה) (שם הנפטר רשום ביוונית), הינה גלוסקמא ייחודית בעיטוריה.

היא מעוטרת בצידה הצר ב-2 עמודים גבוהים, המורכבים מחוליות, כאשר לכל עמוד בסיס וכותרת בסגנון יוני. נראה שהם מתארים 2 עמודים שעמדו באופן עצמאי בחזיתו של מקדש. צורת העמודים טיפוסית למבנים המונומנטליים שבנה המלך הורדוס בירושלים, במצדה, בקיסריה ובהרודיון (ראה בצילומים). בין 2 העמודים מופיע מוטיב עיטור ה"רוזטה" היהודי (6 עלים).

בצידה הרחב הגלוסקמא מעוטרת בחפץ דמוי חרמש ("סהר") התחום בתוך "מלבן" עם 4 פתחים (אחד בכל כיוון). החפץ דמוי החרמש (סהר) מדמה ככל הנראה את כנף/כנפי האלהים ("כנפי השכינה"), ואת מתן חסות האלהים לנפטר, כפי שנאמר על ידי בועז לרות: "יְשַׁלֵּם יְהוָה, פָּעֳלֵךְ; וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתֵּךְ שְׁלֵמָה, מֵעִם יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר-בָּאת, לַחֲסוֹת תַּחַת-כְּנָפָיו" (ספר רות, ב, י"ב").  לחילופין אפשר והעיטור מסמל כנפי מלאך. לפיכך, אפשר ושילובם של מוטיבים אלה מרמז על היות הנפטר מי ששירת את אלהים במקדש (כהן), ועל "חסות אלהית" שניתנה לו, אשר נודעה בקהילה.

סמל הרוזטה ("ורדה") מאפיין גלוסקמאות יהודיות רבות, ומעניק שיוך "יהודי" לנפטר, אשר שמו (ללא שם אביו או כל ייחוס אחר) נרשם רק ביוונית. מאידך, בעיטור הגלוסקמא ניתן להבחין גם בהשפעה של תרבויות אחרות שהיו נפוצות בארץ ישראל (הלניסטית-יוונית, רומית, נבטית). מאידך יש לזכור כי מנהג הקבורה בגלוסקמאות היה מנהג מקובל אך ורק בקרב יהודים במאה הראשונה לספירה וניכר גם מהעיטורים שאינם מתארים דמויות (של אל, בן אדם או שור/בעל-חיים), נוהג שהיה מקובל רק בקרב היהודים.

צורת עמודים גבוהים כדוגמת העמודים על גבי הגלוסקמא, כל שכן כאשר ניכר שהם בנויים מחוליות, אופיינית לעמודים עצמאיים של מבנה מונומנטלי חשוב, בדומה ל-2 העמודים "העצמאיים" שהוצבו בקדמת הכניסה לבית המקדש בירושלים שבנה המלך הורדוס (עמודים עצמאיים כאלה בחזית בית המקדש בירושלים נקראו בימי הבית הראשון יכין ובועז). יתכן ויש בעיטור עמודים אלה כדי לרמז על הקשר בין הנקבר לבית המקדש בירושלים, דהיינו, להיותו של הנפטר כהן בבית המקדש.  צורת העמודים שעל גבי הגלוסקמא והיותם בעלי חוליות (Pestle) אינה אופיינית לצורת העמודים שגולפו בחזיתות (facade) של קברים מפוארים מהתקופה (כמו למשל בחזית המצבות היהודיות הגדולות שבעמק קידרון בירושלים, או בקברים נבטיים בפטרה בעבר הירדן).

השם Ζαχαρίας (באיות זה בדיוק ביוונית!) מוזכר בברית החדשה כאביו של יוחנן המטביל ואיות זה אינו מופיע על גבי אף גלוסקמא אחרת שהתגלתה עד היום הנושאת את השם זכריה. זכריה הכהן (Ζαχαρίας), אביו של יוחנן המטביל, היה גם קרוב משפחה של ישו ובעלה של אלישבע, שהייתה אף היא בת למשפחת כהנים וקרובת משפחתה של מריה (מרים) אימו של ישו. על פי הבשורה על-פי לוקאס זכריה היה כהן מבית אביה, אחת ממשמרות הכהונה המכובדות בבית המקדש השני בתקופת שלטונו של הורדוס.  לפי הבשורה על פי לוקאס, בעת הקטרת קטורת הסמים במקדש הופיע בפני זכריה מלאך אשר בישר לו כי יוולד לו בן והוא יקרא לו בשם "יוחנן", וכי אותו ילד יבשר על בואו של המשיח (לוקאס א', 12 - 17).

צורת החפץ דמוי ה"חרמש" (סהר), בהנחה שהוא מסמל את כנף/כנפי אלהים או את כנף/כנפי מלאך, יחד עם עיטור עמודי בית המקדש ותיאור המבנה המלבני הסכמטי עם פתחים (התוחם את החפץ דמוי החרמש) תואמים אפוא להפליא את האפשרות שמדובר בגלוסקמא שהוכנה לשמירת עצמותיו של זכריה הכהן, אשר ידוע (מספרי הברית החדשה) שהיה כהן בבית המקדש, אשר לפי המתואר ניתנה לו חסות "כנפי השכינה" ונתגלה בפניו (כך לפי הברית החדשה) מלאך אלהים  - המלאך גבריאל ("וַיַּעַן הַמַּלְאָךְ וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֲנִי גַבְרִיאֵל הָעוֹמֵד לִפְנֵי הָאֱלֹהִים" לוקאס פרק ג'). ראוי לציון כי לפי האמונה היהודית והנוצרית המלאך גבריאל מתואר כיצור חסר גוף העשוי מאור (ואכן ל"כנפים" שבגלוסקמא לא "מוצמד" גוף). אפשר ושילובם של עיטורי אלמנטים שאינם יהודיים טיפוסיים לגלוסקמא שללא ספק שימשה לקבורת יהודי בעל חשיבות ומעמד בקהילה, נועדה להעניק לנקבר גם מעמד "קוסמופוליטי", "על דתי", לדמות שהיתה מקובלת כנראה לא רק על היהודים.

: הערות

א.   ה"מסגרת המלבנית" בצד הארוך של הגלוסקמא (בתוכה החפץ דמוי "סהר") איננה סגורה ומותירה "פתחים" (מעברים) מכל צד. הפתחים מעל ומתחת לחפץ הינם רחבים במיוחד, כלומר הם מאפשרים ל"כנף" (כנפי השכינה או כנפי המלאך) "לעלות ולרדת", ולא להיות "כלואים" בתוכה, דבר המחזק אף הוא את זיהוי החפץ ככנפיים. כל הגלוסקמאות שהתגלו עד היום בהן מופיעות "מסגרות" מלבניות (ומוכרות כמה כאלה, ראה גם בצילום מצורף) הן שונות במובהק: הן תמיד שלמות וסגורות ובדרך כלל אף כפולות, ובתוכן מופיע תמיד אלמנט אדריכלי של דלת/שערי כניסה, או מספר עמודים (סכמטיים) או תרשים של חזית מפוארת של קבר (facade) (ראה בצילום לדוגמא) - שאינם מופיעים בגלוסקמא זו.

ב.  עוביו וצורתו של ה"חרמש" ("סהר") מצביעים בבירור שהחפץ אינו מסמל את הירח. עיטורי הירח באותה תקופה (המוכרים מחפצים רומיים ונבטיים) מציגים תמיד ירח צר וחד שצורתו שונה באופן מובהק מצורת החפץ (ראה את הסהר בצד האחורי של הגלוסקמא). האפשרות שהחפץ בצורת "סהר" מסמל תכשיט, כמו ה"העטרה", ה"נזר" וה"כתר" התנ"כיים, נמוכה ביותר, באשר לא מוכרת ולא נמצאה כל מקבילה לתיאור חפץ שכזה בישראל או ברחבי העולם הקדום.

ג. זאת אחת הגלוסקמאות הבודדות שהתגלו עד היום שעוטרו בצורה איכותית מכל צידן. גם כתיבת שם הנפטר נעשתה בצורה מוקפדת, דבר חריג למדי לכשעצמו (פחות מ-2% מהגלוסקמאות). עיטור הגלוסקמא מכל צידיה מרמז על כך שהגלוסקמא לא הונחה בתוך כוך, אלא עמדה ככל הנראה במרכזו של חדר הקבורה, כך שניתן היה לצפות בכל דפנותיה ואפשר שנועדה לשמש גם כמצבה לנקבר.