תל אשדוד. צילום אוויר
תל אשדוד הוא אחד מהתלים הגדולים בא"י ושטחו 380 דונם. שטח זה כולל את האקרופוליס (80 דונם) ואת העיר התחתונה (300 דונם).התל שוכן במרחק של כ-5 ק"מ מחוף הים (בסמוך לצומת עד הלום).
הישוב במקום נוסד בתקופת הברונזה התיכונה ב'. ברבע הראשון של המאה ה-12 לפנה"ס התבססה השליטה הפלשתית באשדוד לאחר התיישבות גויי-הים שמקורם ביוון ובאיים הסמוכים לה. הפלישתים הפכו את אשדוד לאחת מחמש הערים החשובות בממלכתם, יחד עם עזה, אשקלון, גת (שמיקומה בתל א סאפי) ועקרון (שמיקומה בתל מקנה).  במהלך המאה ה-11 לפנה"ס התרחבה אשדוד  מעבר לתחום האקרופוליס. באשדוד היה קיים המקדש המרכזי בממלכה לאל דגון, אליו הובא ארון הברית על ידי הפלשתים לאחר מלחמתם במהלך תקופת השופטים. אשדוד חרבה פעם נוספת באמצע המאה ה-10 לפנה"ס.  ההתיישבות הפלשתית במקום חודשה בשנת 815 לפנה"ס.  העיר בוצרה פעם נוספת בחומה אשר הקיפה את האקרופוליס ואת העיר התחתונה. ואולם בשנת 770 לפנה"ס בקירוב חרבה פעם נוספת, ככל הנראה על ידי עוזיהו מלך יהודה. 
בשנת 734 לפנה"ס יצא תגלת פילאסר השלישי במסע מלחמה "נגד פלשת". מרידות העיר באשור הובילו בשנת 712 לפנה"ס לחורבן העיר והגליית תושביה. לאחר כיבוש העיר, הפכה אשדוד לפחווה אשורית.

במהלך המאה ה-7 לפנה"ס, נכבשה אשדוד על ידי פרעה פסמתיך הראשון. הרודוטוס מציין בכתביו, כי נדרשו לצבא המצרי, בפיקודו של פסמתיך הראשון, 29 שנים על מנת לכבוש את העיר.במרוצת המאה ה-7 לפנה"ס נכללה אשדוד לתקופה מסוימת, ככל הנראה, בתחומי ממלכת יהודה. על כך מעידים מספר ממצאים ארכיאולוגים יהודאיים, דוגמת משקולות פים ונצף.

בשנת 605 לפנה"ס נכבשה אשדוד על ידי נבוכדנצר השני מלך בבל. בשנת 539 לפנה"ס שוקמה העיר על ידי הפרסים, אך נכבשה בשנת 332 לפנה"ס בעת מסע המלחמה של אלכסנדר מוקדון בארץ ישראל. אז שונה שמה לאַזוֹטוּס.

בשנת 220 לפנה"ס בעקבות ניצחונו של אנטיוכוס השלישי על מצרים התלמית בקרב פניום, עברה השליטה על ארץ ישראל בכלל ועל אשדוד בפרט לידי הממלכה הסלאוקית, עד למרד החשמונאים. במהלך המרד מוזכרת העיר מספר פעמים. אשדוד הותקפה על ידי יהודה המכבי ואחיו. בשנת 147 לפנה"ס העיר נכבשה על ידי יונתן הוופסי כחלק ממלחמתו של האחרון נגד אפולוניוס. בהמשך נכבשה אשדוד על ידי יוחנן הורקונוס הראשון ונכללה בתחומי ממלכת החשמונאים,אולם עם כיבוש ארץ ישראל על ידי פומפיוס, צומצם שטחה של הממלכה החשמונאית ואשדוד חדלה להיות תחת שלטון ממלכת החשמונאים.

בשנת 30 לפנה"ס חידש אוגוסטוס קיסר את מלכותו של הורדוס בארץ ישראל ומסר לידיו את השליטה על ערי מישור החוף הדרומי וביניהן על אשדוד. בשנת 41 לספירה נכללה אשדוד בתחומי ממלכתו של אגריפס הראשון. בשנת 66 לספירה עם פרוץ המרד היהודי ברומאים נכללה העיר בתחומי שליטת המורדים, אולם בשנת 67 לספירה נכבשה מידיהם על ידי אספסיאנוס, קיסר רומא.