רצפת הפסיפס של בית הכנסת בתל רחוב עליה רשומה כתובת ארוכה בעברית של לשון חז"ל. עניינה הסוגייה ההלכתית במשנה ובתלמוד על הכללתה או החרגתה של בית שאן (שהייתה בעיקר עיר נוכריה) לעניין מצוות התלויות בארץ. זאת הכתובת הארוכה ביותר שנתגלתה בא"י. המאות החמישית-שביעית לספירה. התקופה הביזנטית

מס' החפץ באתר

19887

שם האוסף​
מוזיאון ישראל
תקופת החפץ
ביזנטית
התגלה בחפירה מתועדת
רצפת הפסיפס של בית הכנסת בתל רחוב עליה רשומה כתובת ארוכה בעברית של לשון חז"ל. עניינה הסוגייה ההלכתית במשנה ובתלמוד על הכללתה או החרגתה של בית שאן (שהייתה בעיקר עיר נוכריה) לעניין מצוות התלויות בארץ. זאת הכתובת הארוכה ביותר שנתגלתה בא"י. המאות החמישית-שביעית לספירה. התקופה הביזנטית. לכתובת 29 שורות והיא מתחילה במניין הפירות והירקות האסורים בשנת שמיטה בבית שאן (הסמוכה לרחוב):
(1) שלום, הפירות הללו אסורים בבית שאן בשביעית ובשאר שבוע מתאסרין דמ(א)י הקישואין (2) והאבטיחין והמלפפונות ואסטפליני והמינתח הנאגדת בפני עצמה ופול המצרי הנאגד (3) בשיפה והקפלוטות מן העצרת עד החנוכה  והזירעונין והקצע והשמשמין והחרדל והאורז והכמן והתורמסין (4) היבישין והאפונין הגמלונין הנימכרין במידה והשום ובצלין בני מדינה הנימכרין במידה (5) והתמרין אפסיות והיין והשמן בשביעית שביעית שמשבוע דמ(א)י והפת חלה לעולם אילו המקומות (6) המותרין סביבות בית שאן...[6]
הכתובת מתחילה במניין הפירות והירקות האסורים בשנת השמיטה בבית שאן,