צלמית לוחית אבן של אשה (נערה) עירומה שוכבת. אבן גיר. סגנון הצלמית מצרי (צלמיות בסגנון דומה למדי התגלו בדיר אל באלח), אך דומה שהתסרוקת ותווי הפנים של הנערה הינם של טיפוס שמי נשי כנעני מקומי. הצלמית נמנית על קבוצת צלמיות אשר בהן הדמויות הנשיות העירומות ניצבות או שרועות על מיטות, וידיהן מונחות בהצמדה לאורך הגוף, כאשר רגלי האשה פונות קדימה, כשהלוחית מסמלת באופן סכמטי את המיטה. הצלמית מתוארכת ל 1100-1250 לפנה"ס. (שלהי תקופת הברונזה המאוחרת – תקופת הברזל 1)

מס' החפץ באתר

13209

שם האוסף​
אוסף עודד גולן
תקופת החפץ
ברונזה מאוחרת

צלמית לוחית אבן של אשה (נערה) עירומה שוכבת. אבן גיר. סגנון הצלמית מצרי (צלמיות בסגנון דומה למדי התגלו בדיר אל באלח), אך דומה שהתסרוקת ותווי הפנים של הנערה הינם של טיפוס שמי נשי כנעני מקומי. הצלמית נמנית על קבוצת צלמיות אשר בהן הדמויות הנשיות העירומות ניצבות או שרועות על מיטות, וידיהן מונחות בהצמדה לאורך הגוף, כאשר רגלי האשה פונות קדימה, כשהלוחית מסמלת באופן סכמטי את המיטה. הצלמית מתוארכת ל 1100-1250 לפנה"ס. (שלהי תקופת הברונזה המאוחרת - תקופת הברזל 1)
בשלהי תקופת הברונזה המאוחרת (בימי הממלכה החדשה) היו צלמיות נשים עירומות השוכבות על גבי מיטה שכיחות במצרים (הן כונו בספרות המקצועית "צלמיות פילגש"). בכמה מהצלמיות המצריות (להבדיל מאלה שהתגלו בארץ) המיטה מעוצבת עם רגליים. בכל הצלמיות האמורות מהארץ וממצרים המסד מתרומם ומשמש משען לכפות רגליה של האשה. ראש הלוחית שטוח וללא גילוף נוסף.
הצלמית מתוארכת ל 1100-1250 לפנה"ס. (שלהי תקופת הברונזה המאוחרת - תקופת הברזל 1).
בצילום השני: צלמית מרוקייש שברצועת עזה מאוסף דיין, כיום במוזיאון ישראל.