מסמך משפטי רשום על פפירוס מהשנה השלישית לשלטון שמעון בן כוסבא (בר כוכבא) "נשיא ישראל" מעין גדי. המסמך עוסק בחכירת קרקעות. נתגלה במערת האיגרות בנחל חבר. התקופה הרומית הקדומה.

בעשרים ושמנה למרחשון שנת שלוש לשמעון בן כוסבא נשיא ישראל בעיןגדי רצו וחלקו בינותים מן רצונם x היום הזה אלעזר בן אלעזר בן חי[ט]א ואליעזר בן שמואל שניהם מן עין גדי ותחנה בן שמעון ואלמא בן יהודה שניהם מן הלוחית שבמחוז עגלתין יושבים בעין x גדי תמקומות שחכרו מן יהונתן בן מחנים פרנסו שלשמעון בן כוסבא נשיא ישראל [ב]עין גדי תמקום שנקרה החורת והמשוכים ו[ת]כל רשותם ותמקום שנקרה החפיר ותכל רשותו. [ת]סלם ותכל רשותו ואלה המ[קומ]ות שנפלו בחלק[ו] שלאלעזר בן אלעזר ושלא[לעזר] בן שמו[א]ל המקום שנקרה החפיר והמק[ם] שנקרה הסלם ו[ה]עפר הלבן שבהם ותכל אילן x שבהם כראוי להם וכחזקתם וזה המקום שנפל לתחנה בן שמעון ולאלמא בן יהודה המקום שנקרה החור[ת] והמשוכים והעפר הלבן שבהם ותכל x אילן [כר]אוי להם וכחזקתם על אסרי שיהיוו x ארבע[ת] האנשים הלוו שוקלים תחכור המקומות הלוו [ש]חכרו מן יהונתן בן מחנ[י]ם אלעזר בן אלעזר חיט[א] ואליעזר בן שמואל שניהם שוקלים תחצי הכסף הלוז חסר דינרין ששה עשר שהם סלעי[ם] ארבע לב[ד] ותחנה בן שמעון ואלמא בן יהודה שוקלים {שוקלים} תחצי הכסף הלז x ויתר [ה]מנו עוד דינרין ששה עשר שהם x [ס]לעים ארבע ואין האנשים האלה רשאים לרדף [...] אחיו על ה[..]ן המחלק[ת] הלזו כל זמן שהחכור [...] וקים עליהם וביניהם כל שמל!עמ!-לה כתוב אל[עז]ר בן אלעזר על נפשו אליעזר [...] שמואל על נפשו כתב משב[לה] בן שמעון [מ]רצונו תחנה בן [ש]מעון על נפשו כתב ספון בן שמעון מאמרו אלמה בן יהודה על נפשו כתב י[הו]סף בן שמ[ע]ון ממרה יהודה בן יהוסף עד אלע[ז]ר בר יהודה עד שמעון בר יהוסף עד [..]ל[..]א מן ביתר

ובתרגום:  בעשרים ושמנה למרחשון שנת שלוש לשמעון בן כוסבא נשיא ישראל בעין-גדי. רצו וחלקו בינותים מן רצונם, היום הזה אלעזר בן אלעזר בן חיטא ואליעזר בן שמואל, שניהם מן עין גדי וגם את תחנה בן שמעון ואלמא בן יהודה, שניהם מן העיר לוחית שבמחוז עגלתין, היושבים בעין גדי, את המקומות שהם שכרו מן יהונתן בן מחנים, פרנסו של שמעון בן כוסבא נשיא ישראל בעין גדי. את המקום שנקרה החורת והמשוכים ואת כל רשותם. ואת המקום שנקרה החפיר ואת כל רשותו. את סלם ואת כל רשותו. ואלה המקומות שנפלו בחלקו של אלעזר בן אלעזר ושל אלעזר בן שמואל. המקום שנקרה החפיר והמקום שנקרה הסלם והעפר הלבן שבהם ואת כל אילן שבהם כראוי להם וכחזקתם. וזה המקום שנפל לתחנה בן שמעון ולאלמא בן יהודה. המקום שנקרה החורת והמשוכים והעפר הלבן שבהם ואת כל אילן כראוי להם וכחזקתם. על אסרי שיהוי ארבעת האנשים הללו שוקלים את שכירת המקומות הללו ששכרו מן יהונתן בן מחנים. אלעזר בן אלעזר חיטא ואליעזר בן שמואל שניהם שוקלים את חצי הכסף הלז, ששה עשר חסר דינר, שהם ארבע סלעים לבד. ותחנה בן שמעון ואלמא בן יהודה שוקלים {שוקלים} את חצי הכסף הלז ויתר ממנו עוד ששה עשר דינרים שהם ארבע סלעים. ואין האנשים האלה רשאים לרדף [...] אחיו על ה[..]ן המחלקת הלזו כל זמן שהשכירות [...] וקים עליהם וביניהם כל שלמעלה כתוב. אלעזר בן אלעזר על נפשו. אליעזר [...] שמואל על נפשו. כתב משבלה בן שמעון מרצונו. תחנה בן שמעון על נפשו. כתב ספון בן שמעון מאמרו. אלמה בן יהודה על נפשו. כתב יהוסף בן שמע]ון ממרה יהודה בן יהוסף עד. אלע[ז]ר בר יהודה עד שמעון בר יהוסף עד. [..]ל[..]א מן ביתר במערות מדבר יהודה אשר בואדי מורבעת (נחל דרגות, בצפון ים המלח) ובנחל חבר (בערך באמצע מערב ים המלח דרומית לעין גדי) נתגלו מספר מסמכים שהינם איגרות שנשלחו מבר-כוכבא. בר כוכבא חתם על האיגרות בשם "שמעון בן כוסיבה הנשיא על ישראל".

• במכתב שנמצא בנחל מורבעת (נחל דרגות) נרשם:  "משמעון בן כוסבה ליהושע בן גלגולה שלום. מעיד אני עלי תשמים - - -שאני נותן תכבלים ברגליכם כמו שעסיתי לבן עפלול" [מכתב זה התגלה בואדי מורבעת על ידי בדואים ונרכש על ידי הרדינג מרשות העתיקות הירדנית בתחילת שנות החמישים... ע.ג]

המכתבים שנתגלו ב"מערת האיגרות" שבנחל חבר מיועדים למפקדי המרד בעין גדי, יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון. באיגרות שולח בר כוכבא אל פקודיו הוראות בטון תקיף ותוך איומים בעונשים. האיגרות שנתגלו במערת האיגרות בנחל חבר היו צרורות בתוך נאד עור וטמונות תחת סלע. בין הטקסטים ניתן למצוא את המסרים הבאים:

• "בפקודה לאנשי עין גדי: וכל איש תקועי אשר ימצא אצלכם - הבתים אשר ישתכנו בתוכם - יישרפו. [מסמך שנרשם בארמית שנתגלה במערת האיגרות]
• ואת יהושע בן תדמריה תשלחו אלי בהבטחה (משמר) ולא תתרשלו לפרק חרב מעליו"
• "משמעון בר כוסבא לאנשי עין גדי למסבלא ליהונתן בר בעין שלום בטוב אתם יושבין אוכלין ושותין מנכסי בית ישראל ולא דואגין לאחיכם לכל דבר"
• "שמעון ליהודה בר מנשה לקריית ערביה שלחתי לך תרי חמרין די תשלח עמהן (תר) גברין לות יהונתן בר בעין ולות מסבלה די יעמרן וישלחן למחניה לותך ללבין ואתרגין. ואת שלח אחרנין מלותך וימטון לך הדסין וערבין ותקן יתהן ושלח יתהן למחניה... הוא שלם" (ובתרגום לעברית, שמעון ליהודה בר מנשה לקריית ערביה שלחתי לך שני חמורים כדי שתשלח עמהם שני אנשים אצל יונתן בן בעיה ואצל מסבלה כדי שיעמיסו וישלחו למחנה אצלך לולבים ואתרוגים. ואתה שלח אחרים מאצלך ויביאו לך הדסים וערבות, והתקן אותם ושלח אותם למחנה... היה שלום). [האיגרת כתובה בארמית, היא נתגלתה במערת האיגרות והיא עוסקת בהשגת ארבעת המינים במהלך הימים הקשים של המרד].
• איגרת נוספת שנרשמה ביוונית מציינת כי אין בין האנשים ולו אחד היודע לכתוב בעברית או ביוונית ועל כן האיגרת נרשמה ביוונית.