כתובת עברית ממערת קבורה מחרבת-קום (מקדה הקדומה, בכפר דיר סאמט, הר חברון), עם עיטור יד שקועה, תקופת הברזל 2
בכתובת נרשם (קריאה I) - איננה מקובלת כיום:
לאריהו. הקשב. כתבה.   = (הקבר של) אריהו. הקשב לכתוב (בכתובת)
ברכ. אריהו. ליהוה         = ברוך אריהו ליהוה
ומרר. יד לאשר תההוש עלה = ארורה (תהיה ה)יד אשר תשחית
לאניהו                               =(את הכתובת של) אניהו
הכתובת לפי קריאת הרישום במוזיאון ישראל:
אֻרִיָּהוּ הַשּׂר כְּתָבָהּ בָּרֻךְ אֻרִיָּהוּ לְיהוה וְלַאֲשֵׁרָתֹה. וּמִצָּרֵיהֻ הוֹשַׁע לֹה”.
הכתובת לפי קריאת הכתובת (II) המופיעה בויקיפדיה (בערך "חרבת כום"):
"אריהו השר כתבה
ברך אריהו ליהוה
נצרי ולאשרתה הושע לה
לאריהו "
ובתרגום עכשווי: אוריהו השר כתבו:. ברוך אוריהו ליהוה נוצרי (שומרי=השומר שלי), ולאשרתו הושע לו .לאוריהו."
לפי קריאה אחרת יש לקרוא: "אֻרִיָּהוּ הַשּׂר כְּתָבָהּ בָּרֻךְ אֻרִיָּהוּ לְיהוה וְלַאֲשֵׁרָתֹה. וּמִצָּרֵיהֻ הוֹשַׁע לֹה”"
בהנחה שאכן נרשמו המילים "ליהוה ... ולאשרתה" (=ליהוה ולאשרתו),
פענוח זה מבוסס על קריאת המילים "ליהוה ולאשרתה" בכתובת מכונתילת עג'רוד במזרח סיני.
הכתובת מצביעה, כי פולחן האשרה רווח בארץ יהודה לצד הפולחן ליהוה.
התבוננות בצילומים מצביעה על כך שיש לבצע ככל הנראה קריאה מתוקנת לחלק מהמילים.
הכתובת לא התגלתה בחפירה מסודרת ונמכרה לפרופ' דיוור כשחפר במקום ע"י סוחר מקומי.