גלוסקמא מפוארת, בצורת בניין מהודר, מעוטרת באבני גזית המאפיינים את קומפלקס בית המקדש הירושלים, עם דלתות/שערים מלפנים ומאחור. המאה הראשונה לספירה. המאה הראשונה לספירה.

בדופן הצרה החזיתית מוצגות מדרגות העולות לשער קדמי, עם 2 דלתות (סגורות), עם משקוף שמעליו קשת. בצידי השער 2 עמודים גבוהים, עם כותרות יוניות. אשכול ענבים תלוי על המשקוף כעיטור בצד הכניסה.

השער האחורי הינו מלבני עם מספר משקופים "נסוגים", ואין אליו מדרגות.
הדופן הארוכה מציגה קיר עם אבני-גזית מהודרות, מסוגננות בסגנון הרודיאני. הצד הארוך האחורי - חלק.
יתכן והבניין בא לדמות את מקדש הורדוס בירושלים.

מוכרות למעלה מ-16 גלוסקמאות בהן אחת או יותר מהדפנות מציגה "אבני גזית", בדרך כלל לא מסוגננות, אבל זאת הגלוסקמא היחידה המוכרת בה ניתן לראות מבנה שלם עם אבני-גזית.

מוכרת גלוסקמא אחת (המוצגת כיום במוזיאון ישראל), שהתגלתה בהר הצופים, המדמה בניין עם 2 כניסות (בדפנות הצרות של הגלוסקמא) וחלונות גבוהים (בדפנות הארוכות), שמעובדת בצורה משמעותית מכל 4 צידיה (תופעה חריגה מאד בגלוסקמאות) , בסגנון המזכיר את חזיתות מבנים הקבורה המפוארים החצובים בסלע בפטרה (מספר 482 בקטלוג הגלוסקמאות של רשות העתיקות של י.ל.רחמני).  רחמני מציין שכל צד בגלוסקמא זו מציג חזית  (facade) של קבר, כאשר אלמנטים פיסוליים המוכרים מהקברים בפטרה (כמו למשל דמויות נשרים) הוחלפו בצמחים והוא מציין כי ניכרת בגלוסקמא זו השפעה נבטית. רחמני מחזק את דעתו זו בהזכירו כי אחת מהגלוסקמאות שנתגלתה במערה בהר הצופים כללה את השם "פצאל" שהינו כנראה ממקור נבטי. נזכיר כי פצאל היה אחיו של הורדוס (40-77 לפנה"ס), והיה בנם הבכור של אנטיפטרוס האדומי והנסיכה הנבטית  קיפרוס, דהיינו: הורדוס המלך היה ממוצא נבטי מצד אימו.

ואולם הגלוסקמא שלפנינו שונה. צורת אבני הגזית מצביעה על שיוכה הברור לירושלים, חזיתות הבניין אינן מדמות חזיתות קברים, ועל אף ייחודה, אין בה כל מוטבי נבטי או זר וצורת הבניין שהיא מציגה אינו חורג ממבני הפאר של המלך הורדוס ומשכך אין להוציא מכלל אפשרות שהיא מדמה את בית המקדש, או שהיא כוללת אלמנטים מוכרים מבית המקדש.