מצבת (כתובת) משע מלך מואב. דיבון. (דיבאן, כ-30 ק"מ מזרחית לים המלח בערך מול עין גדי). עבר הירדן המזרחי. המצבה חקוקה באבן בזלת והינה מצבת זיכרון לכמוש אלוהי המואבים לציון נצחונותיו על ממלכת ישראל בימי בית עמרי. מידות המצבה כ-100X60 ס"מ. בכתובת נשתמרו 34 שורות מתוך 36 השורות שככל הנראה היו קיימות בה. היא כתובה באלפבית הפיניקי-עברי ולשונה מואבית.  בין מילה למילה מפרידה נקודה, ובין משפט למשפט מפריד קו.
בימי עמרי ואחאב היה משע מלך מואב כפוף לישראל. בכתובת מספר מישע על התקופה בה מואב הייתה משועבדת לישראל, על השחרור מעול השיעבוד, על כיבוש ערים בתחום ממלכת ישראל ועל מפעלי הבניה הכבירים שביצע בארצו. מלך מואב משע כותב כיצד ישראל כבשה את האזורים הצפוניים של ממלכתו ושיעבדה את מואב במשך זמן רב בתקופת המלך עמרי ובנו אחאב — שהפכו את ממלכת ישראל למעצמה אזורית במחצית הראשונה של המאה התשיעית לפני הספירה. מישע ממשיך לספר איך מרד בעם ישראל וכבש את מעוזיו ויישוביו בעבר הירדן, ובהם נבו: "וַאֶקַח מִשָם אֶת כְּלֵי יהוה וַאֶסְחַבהֵם לִפְנֵי כְּמֹש" (האל המואבי הראשי).
המצבה התגלתה על ידי בדואים כשהיא שלמה בשנת 1868 ונצפתה לראשונה על ידי הכומר הגרמני הגרמני פרדריק אוגוסטוס קליין (Frederick Augustus Klein) בכפר דיבאן, כ-30 ק"מ מזרחית מים המלח (בערך מול עין גדי). הארכאולוג הצרפתי שארל קלרמון-גנו ביצע העתק נייר גבס של הכתובת (ראה צילום התעתיק שנעשה על ידו המצוי בארכיון מוזיאון הלובר). במהלך יצירת ההעתק פרצה קטטה בין הבדואים. העותמאנים לחצו על הבדואים למכור את המצבה לארכיאולוג קלרמון-גנו והבדואים שלא היו מרוצים מהלחצים שהופעלו עליהם נפצו את הכתובת לרסיסים. גנו הצליח להשיג חלק מהשברים וצ'ארלס וורן הצליח להשיג שני שברים נוספים, ובצירוף ההעתק הצליח גנו לשחזר את מרבית הכתובת והאבן הועברה למוזיאון הלובר בפריז.
הכתובת:
1. אנך. משע. בן. כמש.. . מלך. מאב. הד
2. יבני | אבי. מלך. על. מאב. שלשן. שת. ואנך. מלכ
3. תי. אחר. אבי | ואעש. הבמת. זאת. לכמש. בקרחה | במ[ת. י]
4. שע. כי. השעני. מכל. המלכנ. וכי. הראני. בכל. שנאי | עמר
5. י. מלך. ישראל. ויענו. את. מאב. ימן. רבן. כי. יאנף. כמש. באר
6. צה | ויחלפה. בנה. ויאמר. גמ. הא. אענו. את. מאב | בימי. אמר. כ[...]
7. וארא. בה. ובבתה | וישראל. אבד. אבד. עלמ. וירש. עמרי. את א[ר]
8. צ. מהדבא | וישב. בה. ימה. וחצי. ימי. בנה. ארבענ. שת. ויש
9. בה. כמש. בימי | ואבן. את. בעלמען. ואעש. בה. האשוח. ואבן
10. את. קריתן | ואש. גד. ישב. בארץ. עטרת. מעלם. ויבן. לה. מלך. י
11. שראל. את. עטרת | ואלתחם. בקר. ואחזה | ואהרג. את. כל. העם.
12. הקר. רית. לכמש. ולמאב | ואשב. משמ. את. אראל. דודה. ואס
13. חבה. לפני. כמש. בקרית | ואשב. בה. את. אש. שרן. ואת. אש
14. מחרת | ויאמר. לי. כמש. לכ. אחז. את. נבה. על. ישראל | וא
15. הלך. הללה. ואלתחם. בה. מבקע. השחרת. עד. הצהרם | ואח
16. זה. ואהרג. כלה. שבעת. אלפן. גברן. ו[גר]ן | וגברת. וגר
17. ת. ורחמת | כי. לעשתר. כמש. החרמתה | ואקח. משם. א[ת. כ]
18. לי. יהוה. ואסחב. המ. לפני. כמש | ומלך. ישראל. בנה. את
19. יהצ. וישב. בה. בהלתחמה. בי | ויגרשה. כמש. מפני | ו
20. אקח. ממאב. מאתן. אש. כל. רשה | ואשאה. ביהץ. ואחזה.
21. לספת. על. דיבן | אנך. בנתי. קרחה. חמת. היערן. וחמת
22. העפל | ואנך. בנתי. שעריה. ואנך. בנתי. מגדלתה | וא
23. נך. בנתי. בת. מלך. ואנך. עשתי. כלאי. האש[וח למי]ן. בקרב
24. הקר | ובר. אן. בקרב. הקר. בקרחה. ואמר. לכל. העם. עשו. ל
25. כם. אש. בר. בביתה | ואנך. כרתי. המכרתת. לקרחה. באסר
26.[י]. ישראל | אנך. בנתי. ערער. ואנך. עשתי. המסלת. בארנן.
27. אנך. בנתי. בת. במת. כי. הרס. הא | אנך. בנתי. בצר. כי. עין
28. ----- ש. דיבן. חמשן. כי. כל. דיבן. משמעת | ואנך. מלך
29. ת[י] ----- מאת. בקרן. אשר. יספתי. על. הארץ | ואנך. בנת
30.[י. את. מה]דבא. ובת. דבלתן | ובת. בעלמען. ואשא. שמ. את. [...]
31. --------- צאן. הארץ | וחורנן. ישב. בה. ב
32. --------- אמר. לי. כמש. רד. הלתחם. בחורנן | וארד
33. ---------[ויש]בה. כמש. בימי. ועל[...]. משמ. עש
34. -------------- שת. שדק | וא