חרס רשום בדיו אדום בכתב פרוטו כנעני. זוהתה על ידי החופרים כמילה "ירבעל" (= ירובעל). הקריאה נראית מסופקת. חורבת אל-ראעי (בסמוך לקרית גת). תקופת הברזל 1
מס' החפץ באתר
16532
שם האוסף
רשות העתיקות
תקופת החפץ
הברזל
התגלה בחפירה מתועדת
חרס רשום בדיו אדום בכתב פרוטו כנעני. נקראה על ידי החופרים כמילה "ירבעל" (= ירובעל). חורבת אל-ראעי (בסמוך לקרית גת). תקופת הברזל 1. עפ"י המקרא השם "ירובעל" הינו כינוי שניתן לגדעון בן-יואש השופט במשמעות "ירב בו הבעל" לאחר שגדעון ניתץ את המזבחות לאל בעל. בהנחה שצירוף האותיות "בעל" נכון, סביר שניתן ליחס את הכתובת לאדם שלא נמנה על בני ישראל (שמות שכללו את מרכיב האל "בעל" בתוך השם מוכרים מעמים אחרים בא"י ומעבר לירדן).
חלק מהאותיות בשם רשומות בצורת כיתוב (פליאוגרפיה) האופיינית לכתב הפרוטו כנעני המקומי (לרבות כתובות מסיני) שתוארכו למאות ה 14-16 לפנה"ס (ראה טבלת התפתחות צורת האותיות בצילום השני). זיהוי האות הראשונה כאות "י" (שצורתה באוסטרקון לפנינו שונה במובהק מזו של האות "י" הפרוטו-כנענית) הינו זיהוי שמקורו ככל הנראה במשאלת-לב המפענח. אות זו דומה למדי לאות "ו" באוסטרקון חרבת קאייפה (ראה בטבלה). זיהוי האות הרביעית כאות "ע" אינו אמנם וודאי (בשל הקו היורד מתחת לעיגול של האות שזוהתה כאות "ע") ואולם הינה אופציה אפשרית בהתחשב בנוכחות נקודה במרכז האות הטיפוסית לאות "ע" (עיגול עם או בלי נקודה) מהתקופה. האות "למד" דומה למדי לאות שנמצאה בחריטות באבן באזור סארביט אל חאדם, אלא שתקופתן של כתובות אלה קדומה מזו של החרס. זיהוי השם המופיע באוסטרקון עם "ירבעל" המקראי (גדעון) רחוקה אפוא מלהתקבל.