אחד ממכתבי תל-אל-עמרנה (מצרים): מכתבים באכדית (כתב יתדות) על גבי לוחות טין ממושלי ערים רבות בכנען (לרבות לבנון וסוריה), שהתגלו אקראית בסוף המאה ה-19 בארכיון המלכותי של אמנחותפ השלישי ושל אחנתון במצרים העליונה, באל-עמרנה (בערך באמצע הדרך בין קאהיר ולוקסור). תקופת הברונזה המאוחרת

מס' החפץ באתר

14121

שם האוסף​
מוזיאונים אירופה
תקופת החפץ
ברונזה מאוחרת

אחד ממכתבי תל-אל-עמרנה (מצרים). "מכתבי אל-עמרנה" הינם מכתבים בשפה האכדית על גבי לוחיות חרס, שהתגלו בארכיון ארמון המלך אחנתון בתל-אל-עמרנה במצרים העליונה (בערך באמצע הדרך בין קאהיר ולוקסור במצרים). תקופת הברונזה המאוחרת.
מכתבי אֶל-עַמַארְנָה מתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס והם נכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך קרוב ל-20 שנה בימי המלכים אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות אנח' אמון. צבר המכתבים מכיל 382 תעודות, חלקן בשברים קטנים. 350 מתוכם הם מכתבים או רשימות של מתנות. רוב המכתבים נשלחו על ידי שליטי כנען  שהייתה תחת חסות מצרית, ומקצתם ממעצמות אחרות באזור. הלוחות נמצאו באופן אקראי בשנת 1887 ע"י פלאחית מצרית והם הגיעו לשוק העתיקות ובעקבות כך גם הגיעו למוזיאונים בברלין (כיום בפרגמון), בלונדון (המוזיאון הבריטי), בפריז (הלובר) ובקאהיר (המוזיאון המצרי).
אחד התיאורים הבולטים במכתבי אל-עמארנה הוא פלישתם של החבירו (מכונים עפ"י קריאה שונה גם עבירו, עפירו, אמורו) לארץ כנען.  על גבי המכתבים אין תאריכים, ולכן אי אפשר לדעת בוודאות את סדר התרחשות המאורעות כפי שבאים לידי ביטוי במכתבים. במכתבו של "עבד-חבה" מושל ירושלים למלך מצרים הוא מתייחס לתקיפת החבירו (עפירו) :  "ראה, ארץ גזר, ארץ אשקלון ול[כיש] נותנים להם ל<עפירו> מזון, שמן ואת כל מחסורם. לכן ידאג נא המלך לצבא הסדיר וישלח נא צבא סדיר נגד האנשים הפושעים במלך אדוני! אם יהיה (עוד) בשנה הזאת צבא סדיר, יישארו הארצות ומושלי הערים נאמנים למלך אדוני; אולם אם אין צבא סדיר, למלך ל יהיו ארצות ומושלי ערים. ראה, את ארץ ירושלים זו – לא אבי ולא אמי נתנו לי (אותה). – ראה מעשה מִלכֲּאִלֻ ומעשה בני לבאי [מושל שכם]: אשר נתנו את ארץ המלך לעפרו"
בין הערים בא"י המוזכרים במכתב אל-עמרנה ניתן למנות בין היתר את חצור, אכשף (מיקומה כנראה בתל כיסון ממזרח לעכו), עכו, שמעון (מיקומה כנראה בתל שמרון ליד נהלל), מגידו, שונם, חנתון (תל חינתון בעמק בית נטופה), גת-פדלה (מיקומה מזוהה בתל ג'ת במשולש), גת-כרמל (כנראה עיר בחוף הכרמל), פחל (בבקעת הירדן המזרחית), שכם, בית-חורון, ירושלים, צרעה, יפו, גזר, קעילה (חרבת קילה מדרום-מערב לבית לחם), גת (תל צאפי), לכיש, אשקלון, ירצ (תל גמה?) ועזה. במרבית אתרי (תילי) ערים אלה נמצאו שרידי ערים כנעניות מהתקופה (המאה ה-14 לפנה"ס, תקופת הברונזה המאוחרת).