2 גלוסקמאות עם כתובות בעברית-ארמית שהתגלו יחד במערת קבורה בכפר ג'יפנא (גופנה) מצפון לירושלים (כ-5 ק"מ צפונית לרמאללה).

על האחת (הגדולה יותר) הכתובת "לוי בר ישמעאל כהן". ישמעאל היה הכהן הגדול ששירת בבית המקדש בירושלים, ובניו מוזכרים בכתבי יוסף בן מתיתיהו כמי שקיבלו לאחר כיבוש העיר והריסתה על ידי הרומאים נחלה בגופנה (שמיקומה היה מצפון לירושלים במקום הכפר ג'יפנה בו נתגלו הגלוסקמאות), וזאת כאות הוקרה לניסיונותיהם לשכנע את תושבי ירושלים להכנע ולהציל על ידי כך את בית המקדש, את ירושלים ואת תושביה, אך הקנאים סירבו להענות להם ובית המקדש והעיר חרבו. יהודים כהנים אלה היו ככל הנראה מאחרוני הכהנים שהצליחו לצאת מבית המקדש בירושלים ערב החורבן.

על הגלוסקמא השנייה הכתובת:  "יהוסף בר .... רא כהן".  קריאת שם אביו של יהוסף קשה, מכיוון שהשם נחרט על גבי כתובת קודמת שהיתה על גבי הגלוסקמא,  ואולם מכיוון שהאותיות "ר" ו"א" בסיומת שם האב ברורות, סביר להניח כי שם האב היה גיורא (כדוגמת השם בר גיורא מנהיג המרד בתקופת הבית השני), או עזרא (כדוגמת השם עזרא הכהן, בימי עזרא ונחמיה), או קורא (כדוגמת השם שלום בן קורא בדברי הימים א', פרק ט', י"ט). התקופה הרומית, המאה הראשונה לספירה.

נראה שהכתובת נחרטה על גבי כתובת אחרת שהיתה במקור על גבי הגלוסקמא (קודם לכן) ונמחקה.

ישמעאל בן פאבוס הידוע גם בשם ישמעאל בן פיאבי היה הכהן הגדול של ישראל משנת 15 לספירה ועד 16 לספירה תחת הנציב הרומאי ולריוס גרטוס, ונחשב שהוא אותו הכהן הגדול שהוחזר על ידי אגריפס לשמש בתפקיד הכהן הגדול בשנת 58 לספירה עד 62 לספירה. יש המעריכים כי מדובר ב- 2 כהנים גדולים בשם זהה: האחד ששירת ככהן הגדול בשנים 15-16 לספירה והשני בין 58 ל-62 לספירה. ישמעאל בן פיאבי הכהן הגדול מופיע בכתביו של ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו, ומסופר עליו גם במשנה (פרה ג, ה). בתקופת המרד הגדול (70 לספירה), לאחר שכבר לא שימש בתפקיד הכהן הגדול, הומת ישמעאל בהתזת ראש בקירניה Cyrene.

שים לב כי צורת הכיתוב וטכניקת הכיתוב המהודר על גבי הגלוסקמא עם השם "לוי בר ישמעאל כהן" דומה מאד לזו המופיעה על גבי הגלוסקמא הנושאת את הכתובת "יהועזר בר יהוחנן הסופר" שהתגלתה גם היא בגופנה (מוצגת כיום במוזיאון האוריינטל אינסטיטיוט באוניברסיטת שיקגו). נראה ששתי הגלוסקמאות נחרטו על ידי אותו אומן אבן.