גלוסקמא עם כתובת בארמית "יעקב בר יוסף אחוי דישוע" ( = יעקב בן יוסף אחי ישו). הגלוסקמא נתגלתה לפי המדווח בירושלים (בסילוואן). המאה הראשונה לספירה.

הגלוסקמא שימשה בסבירות גבוהה ביותר לקבורה המשנית של עצמות יעקב אחיו של ישוע (ישו) מנצרת (המוכר גם בשמות "יעקב הצדיק", James the Just, וגם בשמות ג'ימס באנגלית ודייגו בספרדית). יעקב אחיו של ישו מוזכר בברית החדשה ובכתבי יוספוס פלביוס ("קדמוניות היהודים"). יעקב (אחי ישו) היה ראש הקהילה היהודית-נוצרית בירושלים (הבישוף הראשון) לאחר צליבתו של ישו בסביבות שנת 37 לספירה. הוא הוצא להורג בהוראת הסנהדרין בסקילה בשנת 63 לספירה.

הגלוסקמא נתגלתה לפי המדווח בסילוואן (מזרחית להר הבית בירושלים) בתחילת/אמצע שנות השבעים של המאה העשרים. היא נמכרה בשוק העתיקות המקומי בירושלים והגיעה לאספן עתיקות ישראלי ללא הכרה בחשיבותה (ראה צילום הגלוסקמא משנות השבעים של המאה העשרים).

כל אחד מהשמות המופיעים על גבי הגלוסקמא (יעקב, יוסף, ישוע) היה שם נפוץ למדי בקרב הגברים היהודיים שחיו בירושלים במאה הראשונה לספירה, ואולם שילוב השמות (שם האב יוסף, שם הבן יעקב, שם האח ישוע) מצמצם בצורה דרסטית את ההסתברות לשייך את הנקבר שעצמותיו הונחו בגלוסקמא לאישיות ספציפית מוכרת שלה שילוב שמות זה. בשנת 2000 הגלוסקמא וכתובתה נבדקו ע"י פרופ' אנדריי לאמייר (מומחה לכתובות עבריות וארמיות מאונ/ הסורבון) שזיהה כי ניתן ליחס את הגלוסקמא בסבירות גבוהה ביותר ליעקב בנו של יוסף (בעלה של מרים=מריה) שהיה אחיו של ישו מנצרת וראש הקהילה היהודית-נוצרית לאחר צליבתו. פרופ' לאמייר פרסם את הגלוסקמא הן בפרסום מדעי והן בכתב העת BAR ופירסום התגלית זכה לתהודה בכל העולם.  הגלוסקמא הוצגה בתערוכה מיוחדת במוזיאון Royal Ontario Museum בטורונטו בסוף שנת 2002.

בשנים 2006-2002 הגלוסקמא וכתובתה נבדקו באופן בלתי תלוי על ידי מספר רב של מומחים מרחבי העולם מתחומי הגיאולוגיה, גיאו-מיקרוביולוגיה, פטינה, אבן, טכנולוגיות חריטה, ארכיאולוגיה, פליאוגרפיה, איזוטופיה, חקר גלוסקמאות, חקר השמות הקדומים, סטטיסטיקה ועוד, בכללם  פרופ' אנדריי לאמייר (אונ' הסורבון), ד"ר עדה ירדני (האונ' העברית), פרופ' רוני רייך (אונ' חיפה ורשות העתיקות), פרופ' וולפגנג קרומביין (אונ' אולדנבורג, גרמניה), המכון הגיאולוגי הישראלי (ד"ר רוזנפלד וד"ר אילני), מעבדות מוזיאון ROM בטורונטו (ד"ר קיל ואחרים), פרופ' ג'ימס האררל (אונ' טולדו, ארה"ב), פרופ' גבי ברקאי (אונ' בר אילן) ועוד, וזוהתה ע"י כולם ככתובת מקורית מהמחצית הראשונה לספירה.

בדיקות מדעיות, צילומים מיקרוסקופיים ובדיקות אחרות שבוצעו לכתובת על ידי המכון הגיאולוגי בישראל (רוזנפלד, אילני), באוניברסיטת אולדנבורג בגרמניה (פרופ' וולפגנג קרומביין) ובקנדה, מצביעים באופן חד משמעי על כך שבתוך חריצי הכתובת התפתחה במשך מאות שנים רבות פטינה טבעית, שהינה תוצר מיקרו-ביולוגי של אורגניזם (חיידקים) שחיו על גבי האבן ובתוך חריצי הכתובת, כשהגלוסקמא היתה נתונה במערת הקבורה. שכבת פטינה ביולוגית זו (שהופכת עם השנים לחלק בלתי נפרד מהאבן) נמצאה בחריצי מספר אותיות.  המומחים הבכירים בישראל ובעולם לפליאוגרפיה ולכתובות עבריות וארמיות עתיקות (ד"ר עדה ירדני, פרופ' אנדריי לאמייר, פרופ' משגב, פרופ' נווה ואח') אישרו אף הם את התאמת הכתב והכתובת למאה הראשונה לספירה.

בית המשפט המחוזי בירושלים שבדק טענות שנשמעו תחילה ע"י רשות העתיקות הישראלית לפיהן מחצית מהכתובת הינה חדשה, שמע עדויות של עשרות מומחים שבדקו את הגלוסקמא וכתובתה וקבע כי מדובר בטענות חסרות כל בסיס ודחה את בקשת רשות העתיקות הישראלית לחלט את הגלוסקמא מידי האספן לאוצרות מדינת ישראל. 

מחקר סטטיסטי שבוצע ע"י פרופ' קמיל פוקס מאוניברסיטת תל-אביב קבע כי ב-100 השנים בהן היו גלוסקמאות מטיפוס זה בשימוש בירושלים (מסוף המאה הראשונה לפנה"ס ועד שנת 70 לספירה) התגוררו (נפטרו) בירושלים פחות משני אנשים בשם יעקב, שאביהם נקרא יוסף והיה להם אח בשם ישו. עצם איזכור אח על גבי גלוסקמא היה נדיר מאד, ומשכך ברור כי לאח שהוזכר (ישוע במקרה שלפנינו) היתה חשיבות גדולה בקהילה ובמשפחה, ולפיכך הייתה משמעות גדולה להזכיר את שמו של האח כייחוס לנפטר. נתונים אלה, במשולב, מצביעים על כך שניתן לקבוע כמעט בבטחון מוחלט את שיוך הגלוסקמא ליעקב אחי ישו מנצרת.

הגלוסקמא פורסמה בקורפוס המדעי של הכתובות הקדומות של א"י.
"Corpus Inscriptionum Iudaeae/Palaestinae - Volume 1 Jerusalem, Part 1: 1-704"..

בצילומי תקריב של הכתובת שצולמו לפני השחתתה (החלקית) עקב תקלה על ידי רשות העתיקות הישראלית ניתן לראות בבירור פטינה טבעית שהתפתחה בעומק כמה מחריצי הכתובת (במצורף).

בצילום (מצורף) בשחור-לבן (שצולם בשנת 1934) מעמק קדרון (מזרחית לעיר העתיקה בירושלים) נראות מצבות עמק קידרון החצובות בסלע למורדות הר הזיתים. בצילום זה ניתן לראות את השטח הפתוח מימין למצבות, בו שכנה ככל הנראה הכנסיה הקדומה על שם יעקב אחי ישו (כנסיית סנט ג'ימס המקורית). לפי המסורת הנוצרית במקום זה נקבר (לראשונה) יעקב אחי ישו, ועצמותיו הועברו ערב הכיבוש המוסלמי של העיר למקומה של כנסיית סנט ג'יימס ברובע הארמני כיום. אם תרחיש זה אכן התקיים, הועלתה אפשרות כי העברת עצמות יעקב באותו מועד נעשתה בחשאי, ללא הגלוסקמא, וזו הושארה והתגלתה במקום הכנסייה הקדומה שנחרבה במהלך הכיבוש.

בסקר שנערך ע"י עיתון "הארץ" (ניר חסון) בקרב ארכיאולוגים בישראל בשנת 2019 הוגדרה הגלוסקמא כממצא הארכיאולוגי החשוב ביותר שנתגלה בארץ ישראל ב-70 השנים האחרונות.